<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"א ח"ב</h1>
<h2>דף מג.</h2>
ספר תורה שנגנב אין יכולין לדון בו דייני אותה העיר אפילו בסילוק אבל בדבר אחר של ממון יכולין לעשות סלוק שלא יהיה לעולם שום הנאה ודנין כי ספר עשוי לשמיעה ואינן יכולין להסתלק כי הא דבעינן תחלתו וסופו בכשרות ה"מ בפסול הגוף אבל בפסול ממון מחמת שנוגעין בדב' לא בעינן רק סופו בכשרו' והסילוק צריך קנין וכתב הרמ"ה ואם יש בעיר ספר תורה אחר יכולין לדון על עסק אחד מהם בסילוק אפי' אם יקראו בו בעודו בבית הכנסת לא מיקרי הנאה כיון דיש אחר. ודין בית הכנסת לדון אינו כספר תורה שכולן נכנסין בתוכו להתפלל. ואם יש בעיר בית הכנסת אחר יכולין להסתלק ולדון כמו בספר תורה כשיש אחר בעיר. ודוקא שיש ספר תור' אחר באותו בית הכנסת שהן רגילין להתפלל בו בספרי הרא"ש בפ"ג בתרא. והאומר תנו מנה לעניי עירי אין דנין אותו דייני אותה העיר אפילו שנתן כל אחד דבר קצוב ויפרע הקצוב עליהם לא ידונו ודוקא שמוטלין עליהם לפרנס אבל אם אין מוטלין עליהם לא כייפינן שום א' מבני העיר לפרוע צדקה כדי ליתן להם ודנין וכן הדין לעדות.
